סקר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור (שהוגשה ככל הנראה בטעות כערעור) על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 10.10.11 (כב' השופטת לימור ביבי-ממן).

בפסק הדין נתקבלה תובענת המבקש כנגד המשיב 2 בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות המשיב 2 לדיון, והמשיב 2 חוייב לפצותו בסך של 24,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב המבקש על ידי רכב המשיב 2.

באשר למשיבה 1 (הנתבעת 1) אשר ביטחה את רכב המשיב 2, דחה בית המשפט את תביעת המבקש נגדה בקובעו:

"באשר לנתבעת 1 – אין עוררין כי התובע והנתבעת 1 הסכימו כי התובע יעבור בדיקת הפוליגרף וכי תוצאותיה של בדיקה זו תשליכנה לעניין חבותה של הנתבעת 1 לשיפוי התובע. בהקשר לבדיקה זו התובע אף הסכים להציג תוצאותיה בפני. אומנם כי כלל בדיקת פוליגרף אינה מהווה ראייה כבילה בדיון אזרחי ואולם משהסכימו הצדדים כי תהווה ראייה כאמור הרי שיש ליתן תוקף להסכמתם זו. עיון בבדיקת הפוליגרף מעלה כי ממצאיה הינם כי התובע משקר בכל הנוגע להילך התאונה, באשר לקשר סיבתי בין התאונה לנזקים להם טוען ובאשר לשאלה האם עשה יד אחת עם הנתבע 2 ע"מ להשתפות מהנתבעת 1 שלא כדין. מן האמור נובע כי בנסיבות אלו אין לנתבע 2 זכות לשיפוי מאת הנתבעת 1 הואיל והנתבע 2 ניסה לרמות את הנתבעת 1 ע"מ להוציא ממנה כספים שלא כדין בין בעבורו ובין בעבור אחר. לאמור יש להוסיף כי הנתבע 2 לא התייצב לדיון בפני על אף שהוזמן כדין ומחדלו אף זה יש בו לתמוך בטענות הנתבעת 1 בדבר מרמה. אשר על כן הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 1. התובע ישא בהוצאות הנתבעת 1 ע"ס 1,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום ...".

בבר"ע שלפני טען המבקש בין היתר שהוסבר לו על ידי חברת הביטוח שתוצאות בדיקת הפוליגרף לא יהוו ראיה בביהמ"ש וכן שלא הסכים בדיון להגיש את תוצאות הבדיקה בה יצא כביכול דובר שקר. המבקש טען שבדיקת הפוליגרף נעשתה תחת לחץ, שאינו יודע לקרוא עברית טוב ולא הבין נכונה את השאלות שנשאל בבדיקה.

מכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סד"א אני דוחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך במתן תשובה.

אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות אלא במקרים חריגים בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.

פסק הדין ניתן כאמור לאחר שהמבקש והמשיבה 1 הסכימו שגירסת המבקש תיבדק בפוליגרף וכי תוצאת הבדיקה (שלא צורפו לבר"ע) יוגשו לביהמ"ש כראיה. הדבר קיבל ביטוי בפרוטוקול הדיון שצורף לבר"ע בו נרשם:

"הצדדים:

"האם אתה מסכים שאני אגיש את ממצאי הפוליגרף?

ת (המבקש).  כן.

הערת ביהמ"ש: ביהמ"ש מבהיר לתובע כי ממצאי הפוליגרף אינם כבילים (צ"ל קבילים) כראייה אלא אם מסכים לכך ומשכך מסביר לו את המשמעות הראייתית הנובעת מבדירה שכזו, ולמרות זאת ועמד התובע על דעתו לפיה הוא מסכים שתוגש חווה"ד".

עיון בפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מעלה על פניו שהמבקש פרט בדיון באופן בהיר את טעוני תביעתו גם נחקר על ידי נציג המשיבה 1, ועל פני הדברים לא ניכר כי המבקש לא הבין - כטענתו בבר"ע - את דברי בית המשפט.

כלל הוא שפרוטוקול הדיון משקף נאמנה את מהלך הדיון, ובעל דין הטוען אחרת עליו לבקש מבית המשפט שניהל את הפרוטוקול לתקנו. לא מצאתי מתוך עיון בתיק בימ"ש קמא בנט המשפט שהוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול, ובנסיבות אלה אין מקום להתערב בהסכמות שאליהן הגיעו הצדדים.54678313

גם ביתר טענות המבקש בבר"ע - אשר נדונו ונדחו בפסק הדין - לא מצאתי ממש.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתשובת המשיבים.

אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.